יום העצמאות הוא זמן לחגוג את חירותה ועצמאותה של ארצנו, ואיזו דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר בניסוי מדעי מהנה וחינוכי? בניסוי הזה ניצור שלוש שכבות נפרדות של נוזלים בכוס, כל אחת בצבע שונה, כדי להדגים כיצד צפיפות עובדת.
הניסוי הוא דוגמה מעולה לניסוי פשוט שמביא למעורבות וסקרנות שמתאים לכולם, לקטנים וגדולים כאחד.
זו יכולה להיות גם דרך מצויינת להתחיל דיון על חשיבות צבעי דגל ישראל ומה הם מייצגים. וגם מחכה לכם ניסוי בונוס קליל וכייפי.
ניסוי שכבות דגל ישראל
ברוח החג ניצור שכבות שונות בצבעי כחול לבן.
אז ישר נתחיל בהכנה
מה צריך לניסוי
כוס זכוכית או מיכל גבוה ושקוף
צבע מאכל כחול
אלכוהול
סירופ תירס
חלב
מה עושים בניסוי?
נמלא את הכוס השקופה או את המיכל בכ- 1/3 סירופ תירס בצבע כחול.
נמלא עוד 1/3 מהכוס בחלב.
הצטרפו לקבוצת הוואצאפ שלנו לילדים סקרנים וקבלו תכנים בלעדיים וניסויים שימשיכו לעורר בכם את הסקרנות
נמלא את המקום שנותר בכוס באלכוהול שנצבע בכחול (נוסיף בזהירות כמה טיפות של צבעי מאכל כחול לחלק העליון של שכבת האלכוהול) נקפיד לא לערבב את השכבות.
הצלחנו! יצרנו 3 שכבות נוזלים בכוס
מה קרה בניסוי:
בניסוי הזה יצרנו שלוש שכבות נפרדות של נוזלים בכוס. השכבה התחתונה היא סירופ תירס - צבע כחול, השכבה האמצעית היא חלב - צבע לבן, והשכבה העליונה היא כוהל - צבע כחול. כך בעזרת נוזלים שונים הצלחנו לעצב את דגל ישראל בכוס.
לכל אחד מהנוזלים האלה יש צפיפות שונה, ולכן הם יוצרים שכבות נפרדות במקום להתערבב יחד. סירופ התירס הוא הדחוס ביותר מבין שלושת הנוזלים, ולכן הוא שוקע לתחתית. החלב פחות צפוף מסירופ התירס, ולכן הוא יושב על גבי שכבת סירופ התירס. לבסוף, הכוהל הוא הכי פחות צפוף מבין השלושה, ולכן הוא צף על גבי החלב.
למי שאוהב להפציץ בנתונים
הנה כל המספרים שאתם צריכים:
הצפיפויות המשוערות של נוזלים שמתאימים לניסוי, בגרמים למיליליטר (גר'/מ"ל):
סירופ תירס: 1.33-1.36 גרם/מ"ל
סבון כלים חומר פעיל לפחות 24% : 1.25-1.30 גרם/מ"ל
גליצרין: 1.26 גרם/מ"ל
שמן תינוקות: 0.8-0.96 גרם/מ"ל
מים: 1 גרם/מ"ל
חלב (3%): 1.03 גרם/מ"ל
אלכוהול: 0.79 גרם/מ"ל (לאתנול בטמפרטורת החדר)
שימו לב:
צפיפות סירופ התירס יכולה להשתנות מעט בהתאם לריכוז ולטמפרטורה שלו. צפיפות השמן יכולה להשתנות בהתאם לסוג השמן בו משתמשים.
צפיפות סבון הכלים יכולה להיות מושפעת מגורמים כגון טמפרטורה וכמות האוויר הכלואה בנוזל, ולכן הצפיפות בפועל עשויה להשתנות מעט בהתאם לתנאים הספציפיים.
כל אחד מהחומרים (לפי הזמינות בבית) יכול להתאים לניסוי צריך רק לשמור על הסדר הנכון לפי הצפיפויות.
מהי צפיפות?
צפיפות היא מדד לכמה כבד משהו ביחס לשטח שהוא תופס. נדמיין צנצנת גדולה מלאה בצמר גפן וצנצנת קטנה מלאה בגולות. למרות ששתי הצנצנות מלאות, הצנצנת הקטנה כבדה יותר מכיוון שהגולות דחוסות יותר זו לזו מאשר כדורי הצמר גפן. לגולות צפיפות גבוהה יותר מכדורי הצמר גפן.
צפיפות אומרת לנו עד כמה החלקיקים דחוסים בחומר. אם החלקיקים דחוסים זה בזה, החומר יהיה כבד יותר לשטח שהוא תופס ובעל צפיפות גבוהה יותר. אם החלקיקים מפוזרים יותר, החומר יהיה קל יותר לשטח שהוא תופס ובעל צפיפות נמוכה יותר.
על ידי יצירת שכבות שונות של נוזלים בכלי, אנו יכולים לראות בבירור כיצד צפיפות משפיעה על התנהגות הנוזלים. ניסוי זה הוא דרך מצויינת להציג לילדים את מושג המסקרן - צפיפות וכיצד הוא חל על נוזלים. זו יכולה להיות דרך מהנה לחגוג את יום העצמאות תוך כדי למידה על מדע וצבעי הדגל.
הניסוי של שכבות הדגל יכול להיות קצת מסובך הוא מצריך יד יציבה ועבודת מעבדה מדויקת.
אבל עם אותם חומרים אפשר לעשות ניסוי קליל שתמיד מצליח:
ניסוי בונוס
מה עושים בניסוי:
נמזוג את החלב לצלחת
נערבב מעט צבע מאכל כחול ב-2 מ"ל מים.
נטפטף מעט מהמים הכחולים וניצור שלולית קטנה במרכז הצלחת.
ניקח מעט סבון על צמרון נניח במרכז השלולית הכחולה.
צפו ותיהנו מהתוצאה
מדוע צבעי הדגל הם כחול ולבן?
דגל מדינת ישראל הוא סמל פשוט, אך רב עוצמה המייצג את האומה ואנשיה. הדגל כולל שני פסים כחולים אופקיים על רקע לבן ובמרכזו מגן דוד. בעוד שהדגל ניתן לזיהוי מיידי ברחבי העולם, אנשים רבים עשויים שלא להכיר את ההיסטוריה מאחורי הצבעים שנבחרו עבורו. בהזדמנות חגיגית זו נחקור כיצד נבחרו הצבעים כחול ולבן לדגל מדינת ישראל.
ההיסטוריה של דגל ישראל מתחילה במאה ה-13 בקהילה היהודית של פראג, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרומית הקדושה. הדגל, המכונה "דגל פראג", היה מורכב ממגן דוד צהוב-זהב במרכז על רקע אדום. דגל זה שימש את הקהילה היהודית, זו הייתה הפעם הראשונה שדגל שימש קהילה יהודית מאז גלות בית שני.
אבל דגל זה לא התקבל מחוץ לפראג והצרות שפקדו את העם היהודי במשך החיים בגולה לא נתנו להם טעם בלחפש סמל או דגל. זה היה נכון עד לתקופתו של הרצל והקונגרס הציוני הראשון, שנערך בבאזל, שוויץ בשנת 1897. הרצל רצה שמעל משתתפי הכנס יתנוסס סמל, שילכד את כולם במטרה להגשמת החזון המדיני שלו. פעם ראשונה בגולה שהיה שוב צורך בדגל לעם היהודי. הסמל שהציע הרצל היה רקע לבן עם שבעה כוכבי זהב סמל, זה לא תפס בקרב הקהילה היהודית, במקומו הוצג לראשונה דגל עם רקע לבן ושני פסי כחול ומגן דוד שמרכזו 7 כוכבים.
המעצב בפועל של הדגל היה דוד וולפסון, שהיה מנהיג ציוני בולט ואחד המארגנים המרכזיים של הקונגרס הציוני הראשון, הוא הציג את הדגל בקונגרס והסביר שצבעי הכחול והלבן מייצגים את הטלית, הטלית היהודית הנלבשת באופן מסורתי במהלך תפילות, ולמגן דוד, יש היסטוריה ארוכה ומורכבת כסמל של העם היהודי. וולפסון הצליח לשלב בדגל גם את הרעיון של הרצל עם 7 כוכבים המסמלים את 7 שעות העבודה במדינה האוטופית שתיכנן הרצל ליהודים. בהמשך, בקונגרסים הבאים הדגל קיבל עיצובים מעט שונים ובאופן רשמי התקבל הדגל שאנחנו מכירים כיום בקונגרס הציוני ה-18 בפראג בשנת 1933.
הדגל הפך במהרה לסמלה של התנועה הציונית ואומץ כדגל הרשמי של מדינת ישראל עם הקמתה ב-1948.
בנוסף למסר המסורתי דתי של צבעי הכחול לבן הם מעבירים גם מסר לאומי לתחייה המדינית של העם היהודי במולדתו. כחול מזוהה לעתים קרובות עם שמיים וים, טוהר ושלום. הפסים הכחולים של הדגל נועדו לסמל את הים התיכון והשמיים, שהם שני יסודות טבעיים הקשורים קשר הדוק לארץ ישראל. לבן קשור לאור, תקווה וחופש. יחד, הצבעים הכחול והלבן מייצגים את שאיפותיו של העם היהודי לעתיד טוב יותר במולדתו.
אוהבים ניסויים ? נסו את ערכות המדע של שיגעון המדעים
אהבתם את הניסוי?! שתפו!