ט"ו בשבט הגיע וזה לא רק חג לאילנות זהו חג הקיימות הראשון בעולם. ט"ו בשבט זו הזדמנות מצוינת להתחבר לטבע, ולתת קצת יחס לסביבה. אז בואו נדבר על מה הקשר בין ט"ו בשבט במסורת היהודית ואקולוגיה אקטיביסטית. והפעם ניסוי לט"ו בשבט שמשלב גם קיימות וגם אומנות כולל דפי צביעה להורדה.
ט"ו בשבט ומדע העצים
נחקור כיצד מנהגי ט"ו בשבט מתחברים למדעי האקלים והסביבה, ומלמדים אותנו שיעורים חשובים על חשיבות העצים, הקיימות וכדור הארץ שלנו.
כיצד עצים ממתנים את שינויי האקלים?
עצים ממלאים תפקיד מכריע בוויסות האקלים. עצים סופגים ומאחסנים פחמן דו-חמצני, אחד מהגזים שנקראים גזי החממה שתורמים לאפקט החממה ולשינוי האקלים.
על ידי הבנת התהליך הזה, אנו יכולים להעריך כיצד עצים פועלים כמטהרי האוויר הטבעיים של כדור הארץ.
אפשר לדמיין את העצים כשואבי אבק גדולים השואבים פחמן דו-חמצני.
כמובן שהעצים לא שואבים אבק, אלא מבצעים תהליך שנקרא פוטוסינתזה.
בתהליך הפוטוסינתזה עצים קולטים פחמן דו-חמצני מהאוויר ואוגרים אותו. בתהליך זה יוצרים הצמחים את האנרגיה שלהם ואת חומרי התשמורת שלהם בצורת עמילן. בנוסף לכך עצים משחררים חמצן.
החמצן המשתחרר בתהליך הפוטוסינתזה הוא חיוני לכל היצורים החיים בכדור הארץ, כולל עבורנו, בני האדם. תהליך הפוטוסינתזה שמבצעים צמחים ועצים (בעלי כלורופיל) הוא אחד התהליכים החשובים ביותר, שהפכו את כדור הארץ לכוכב מאפשר חיים. המשך קיום התהליך על ידי אזורים מיוערים והריאות הירוקות בכדור הארץ מאיטים את אפקט החממה ושומרים על החיים בכדור הארץ.
בזמן שאנו חוגגים את ט"ו בשבט על ידי נטיעת עצים, אנו תורמים למערך החשוב ביותר בעולם הנלחם בשינויי האקלים. לכן בפעם הבאה שאתם נוטעים עץ בט"ו בשבט, זכרו שאתם מצילים חיים ומשפיעים לטובה על בריאות כדור הארץ.
ט"ו בשבט בתהליך שימור וקיימות
מהי קיימות ומדוע היא חיונית לרווחת כדור הארץ שלנו. ואיך אנחנו יכולים לקדם קיימות ושימור בחגיגות ט"ו בשבט?
קיימות היא התהליך, שמשמר את כדור הארץ והוא חשוב כדי להבטיח שנשתמש במשאבים טבעיים בחוכמה, כך שהם יחזיקו מעמד זמן רב.
במהלך ט"ו בשבט, אנו לא רק חוגגים את הולדת העצים, אלא גם לומדים כיצד להיות שומרי טבע טובים.
נטיעת עצים ביום מיוחד זה אינה נוגעת רק להווה מדובר ביצירת עתיד בר-קיימא. עצים מסייעים במניעת סחף קרקע, מספקים בתי גידול לבעלי חיים ותורמים למערכת אקולוגית בריאה.
עצים מקדמים קיימות על ידי חיסכון במים, תמיכה במגוון הביולוגי ושמירה על כדור הארץ ירוק ותוסס. לכן כאשר אנחנו משתתפים בפעילויות נטיעת עצים בט"ו בשבט, אנחנו לוקחים חלק בהבטחת המשך הקיום של החיים ומגוון המינים בכדור הארץ.
ט"ו בשבט הוא לא רק יום של אכילת פירות טעימים ומסורות נטיעת עצים, אלא גם על הבנת התפקיד החיוני שעצים ממלאים בשמירה על כדור הארץ שלנו בריא ומשגשג.
ניסוי לט"ו בשבט
בניסוי מיוחד לט"ו בשבט אנחנו נתנסה בקיימות ושימור כאשר ניצור צבעים מהטבע.
בניסוי נפיק צבעים על ידי מיצוי פיגמנטים הקיימים באופן טבעי בעולם הצומח.
ניסוי צבעים מהטבע: לאמץ קיימות
במסע שלנו להבין ולחגוג את ט"ו בשבט, נערוך ביחד ניסוי צבעוני שלא רק חוקר את יופיו של הטבע, אלא גם מיישר קו עם עקרונות הקיימות. על ידי מיצוי צבעים מפירות, עלים וצמחים, אנו לא רק יוצרים יצירת מופת תוססת, אנחנו גם מאמצים פרקטיקות בנות קיימא. בציוד של אומנות מודרנית לרוב מיוצרים צבעים סינתטיים המכילים כימיקלים, שיכולים להזיק לסביבה.
בניסוי שלנו על ידי שימוש בפיגמנטים שמקורם ישירות מהטבע, אנו מקדמים אומנות ידידותית לסביבה המחברת אותנו עם כדור הארץ. ניסוי זה משמש תזכורת לכך שבחירות בנות קיימא יכולות להיות יפות באותה מידה שהן אחראיות, ועל ידי ציור עם פלטת הצבעים של הטבע, אנו מביעים את הערכתנו לסביבה בדרך יצירתית וצבעונית.
כיצד נפיק צבעים מהטבע?
בניסוי נפיק צבעים טבעיים המצויים בפירות, עלים וצמחים. צבעים אלה הם תוצאה של פיגמנטים. פיגמנטים הם תרכובות כימיות טבעיות אשר ממלאות תפקידים שונים וחיוניים לחיי הצמח בנוסף תרכובות אלה האחראיות לגוונים החיים שאנו רואים. ישנם סוגי פיגמנטים שונים לדוגמה:
כלורופיל - הפיגמנט הידוע ביותר, ממלא תפקיד חיוני בפוטוסינתזה, ומסייע לצמחים להמיר את אור השמש לאנרגיה. הכלורופיל הוא הפיגמנט המעניק לצמחים ובעיקר לעלים את הצבע הירוק.
קרוטנואידים - האחראים על גוונים כתומים וצהובים, מגנים על צמחים מפני נזקי אור שמש.
אנתוציאנינים - הנמצאים בגוונים אדומים, סגולים וכחולים, פועלים כנוגדי חמצון, ומגנים על צמחים מפני עקה.
מה צריך לניסוי צבעים מהטבע:
דפי צביעה בקובץ
חלמון ביצה (החלק הצהוב)
חומרים טבעיים לייצור הצבע כמו: פפריקה, כורכום, גזר, סלק, עלי פטרוזיליה
צמרון (מקל אוזניים) או מכחולים
מה עושים בניסוי:
הורידו את הקובץ והדפיסו את הציור האהוב עליכם
ליצירת הצבע הטבעי תוכלו להשתמש במגוון פירות, עלים, ירקות ותבלינים שיש ברשותכם.
כדי למצות את הצבע מהעלים או הפירות והירקות צריך לטחון אותם דק דק לכן כדאי להשתמש באבקות תבלין.
לאחר שיש לנו אבקה דקה נערבב כל אבקה עם כפית חלמון ביצה עד שנקבל מרקם אחיד בדומה לצבע גואש.
נצבע את הציור האהוב עלינו בצבעי הטבע ונהנה מיצירה טבעית.
הצטרפו לקבוצת הוואצאפ שלנו לילדים סקרנים וקבלו תכנים בלעדיים וניסויים שימשיכו לעורר בכם את הסקרנות
ט"ו בשבט איך הכל התחיל
שמו של ט"ו בשבט נגזר למעשה מהתאריך, היום ה-15 לחודש העברי-שבט. ט"ו בשבט מוכר לנו גם כחג לאילנות או ראש השנה לאילנות.למעשה במסורת היהודית תאריך זה נועד עבור ציון דרך לחקלאים היהודים. בתקופות הקדומות סדר היום וסדר השנה התבססו על העונות החקלאיות והצרכים של השדות והחקלאים.
חגים יהודיים רבים מציינים תקופות שונות בחקלאות לדוגמה: סוכות, הוא חג האסיף תקופת איסוף התבואה והפירות לפני החורף והכנת האדמה לחרישה לקראת תקופת הגידול החדשה.
מאותה הסיבה אנחנו רואים גם מצוות יהודיות רבות קשורות בעולם החקלאות והגידולים.
מה זה ט"ו בשבט
באופן מסורתי, ט"ו בשבט הוא לא חג. תאריך זה ציין עבור החקלאי את "יום ההולדת של העץ" בוודאי אתם שואלים את עצמכם למה עץ צריך יום הולדת? ביהדות יש חשיבות לשנים מאז שהעץ נולד, מכיוון שאחת ממצוות התורה היא לספור 3 שנים לנטיעת עץ פרי, באותם שנים פירות העץ אסורים למאכל ופירות השנה הרביעית היו אמורים להיות מוגשים לכוהנים בבית המקדש כמתנת הודיה על שפע הארץ, ופירות השנה החמישית וכל הפירות שיבואו אחריה הותרו לשימוש ומאכל עבור החקלאי. לחקלאים הייתה בעיה כיצד הם יוכלו לדעת את "יום הולדתו" של עץ. לכן החכמים קבעו בתקופה הקדומה את ה-15 בחודש שבט כ"יום הולדת" כללי לכל העצים, ללא קשר למועד נטיעתם בפועל.
למה חוגגים את ט"ו בשבט
התורה היהודית נותנת מעמד מיוחד לעצי פרי. התורה רואה חשיבות בעצי הפרי לקיום החיים. מצוות רבות קשורות בעולם היהודי בעצי פרי כמו גם איסור בהשחתה, הרס ועקירה של עצי פרי אפילו במלחמה ואפילו עצי האויב נאסרו בהשמדה בזמן לחימה. זו אחת הסיבות שחג שקשור בחגיגות לעצים, אילנות וגידולים מצא את מקומו בטבעיות במסורת היהודית והפך לחלק בלתי נפרד מלוח השנה העברי.
השם ט"ו בשבט מוזכר לראשונה בתרבות היהודית בספר המשנה. חכמי התלמוד מחלקים את ראשי השנה היהודיים ל-4 חלקים. ראש השנה אותו אנו חוגגים הוא לא ראש השנה היהודי היחיד. ישנם מלבדו עוד 3 ראשי שנים כשאחד מהם הוא ראש השנה לאילן המצוין במשנה מסכת ראש השנה בתאריך ט"ו בשבט.
למה נבחר תאריך ט"ו בשבט לציון ראש השנה לאילנות
בארץ ישראל ט"ו בשבט הוא באמצע החורף. כך שהאדמה כבר ספגה את מימי הגשם והפירות מתחילים בחניטה. העצים בתקופה זו של השנה סיימו את תקופת השלכת ושנת החורף ומתחילים בלבלוב ופריחה. לכן בנקודת זמן זו של השנה, בט"ו בשבט, ניתן לשייך את הפירות לגידולי השנה החדשה כיוון שהחלו בחניטתם לאחר ט"ו בשבט.
בעת החדשה הפך ט"ו בשבט סמל לזיקה הציונית לארץ ישראל וגם כדוגמה לתשומת הלב שמעניקה היהדות לסביבה. המתיישבים הציונים הראשונים בארץ החלו לנטוע עצים חדשים לא רק כדי לשקם את האקולוגיה של ארץ ישראל הקדומה, אלא כסמל לצמיחה מחודשת של העם היהודי השב למולדת אבותיו. מסורת נטיעת העצים נמשכת גם בימינו. נטיעת עצים היא אחת מהפעילויות המזוהות ביותר עם ט"ו בשבט והיא בעלת חשיבות גדולה גם למורשת הציונית וגם לשיפור המודעות לאקולוגיה ושימור הסביבה.
איך חוגגים את ט"ו בשבט
שאלה טובה, תלוי את מי שואלים ובאיזו תקופה. כיום לט"ו בשבט יש משמעות חקלאית ואקולוגית, והוא נחגג לעיתים קרובות על ידי נטיעת עצים, השתתפות בטיולים בטבע ואכילת פירות, במיוחד פירות המאפיינים את ארץ ישראל (בעיקר שבעת המינים). בנוסף ט"ו בשבט הפך גם ליום להתמקדות במודעות סביבתית ושימור. החג התפתח עם הזמן, וקהילות יהודיות שונות עשויות לחגוג אותו בדרכים שונות.
פעילויות לט"ו בשבט
1. מה אוכלים בט"ו בשבט
ככל הנראה המנהג לאכילת פירות החל עוד בתקופת התלמוד. אכילת פירות מגידולי הארץ ובעיקר משבעת המינים נטוע במקור החקלאי של החג.הקבליסטים היהודיים יצרו "סדר ט"ו בשבט" המקביל לסדר פסח וכולל ברכות ושתיית 4 כוסות יין.
גם בימינו יש הנוהגים לקיים סדר ט"ו בשבט עם שלל פירות ברכות ניגונים וכמובן 4 כוסות.
מקור אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט ככל הנראה בתקופה, שיהודים חיו בגולה ואכילת פירות טריים מארץ ישראל לא הייתה כמובן אפשרית. לכן נוצר המנהג לאכול פירות יבשים שאותם היה ניתן לשמור ולהעביר גם לארצות רחוקות. אכילת פירות אלה גם סימלה את הקשר של עם ישראל לארצו ואת הגעגועים לישראל.
2. נטיעות בט"ו בשבט
תנועת הציונות והתחדשות הישוב היהודי בארץ ישראל יצקו משמעות מחודשת בחגיגות ט"ו בשבט על ידי מנהג נטיעת העצים.
עובדה מעניינת היא שב-ט"ו בשבט תש"ט (1949), פחות משנה לאחר קום המדינה, התכנסה לראשונה כנסת ישראל בירושלים. מסופר על ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כאשר נסע לישיבת הפתיחה של הכנסת הראשונה ב- 14 בפברואר 1949 בירושלים עצר בשער הגיא, שם נטע עצים לכבוד ט"ו בשבט – העצים הראשונים שניטעו לכבוד החג במדינת ישראל.
עד היום כנסת ישראל חוגגת גם היא יום הולדת בט"ו בשבט יחד עם האילנות. קשר סמלי זה מייצג את השילוב של המוסדות הפוליטיים המודרניים בישראל עם ההתחדשות והצמיחה הקשורות בחג.
3. חגיגה ירוקה בט"ו בשבט
ט"ו בשבט התפתח ליום מודעות סביבתית, תוך שימת דגש על אחריות אקולוגית ופרקטיקות בנות קיימא.
קהילות רבות מנצלות את האירוע כדי לקדם חינוך סביבתי ולדון בנושאים הקשורים לשימור, שינויי אקלים וחשיבות השמירה על משאבי הטבע.
יש המקיימים פעילויות כמו אירועי ניקיון חופים ופארקים, יוזמות מיחזור ותוכניות חינוכיות כדי להדגיש את הקשר בין ערכים יהודיים לשמירה על הסביבה.
אוהבים ניסויים ? נסו את ערכות הניסויים לילדים של שיגעון המדעים