מחקרים מדגישים את חשיבות הסקרנות ושאלת שאלות כמנוף להצלחה. מתי איבדנו את מנגנון שאלת השאלות ואיך נצליח להשיג אותו מחדש?
מכונת שאלות
כמבוגרים, לעתים קרובות אנו משתמשים בידע וההרגלים שפיתחנו, במקום להמשיך לחקור וללמוד. אנחנו שאננים. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים. ואנחנו מפסיקים לשאול.
כילדים צעירים אנחנו שואלים שאלות כדי להבין את העולם שסביבנו ואת מקומנו בו. ילדים מגיל שנתיים עד חמש הם מכונות קטנות של שאלות. שאלות עוזרות להם לגלות. מה קרה ומה קורה. הסקרנות לוקחות אותם ממקום של חוסר ידיעה ופחד, למקום של לשלווה והבנה.
מחקר של פול האריס פסיכולוג ילדים באוניברסיטת הרווארד מראה שילד שואל כארבעים אלף שאלות בין גיל שנתיים לחמש. בממוצע בסביבות 100 שאלות ביום, אבל אז משהו קורה. מספר השאלות שילדים שואלים צולל ונעלם. מגיל 11 אין זכר למכונת השאלות ואיתה נעלמת הסקרנות.
המחקר נותן לתופעה זו מספר הסברים. הסבר נוירולוגי, הסבר קוגניטיבי והסבר פדגוגי. אבל מה שיותר מעניין אותי, הוא מה עושים כדי להחזיר את הסקרנות.
הניסוי הראשון שלי
אני רוצה לשתף אתכם בדרך בה אני גיליתי את הסקרנות. גיליתי את הכיף שבגלות ולדעת דברים חדשים. בילדותי כל קיץ נסענו לים רק אנחנו הבנות, אמא שלי, אני ושתי אחיותי הצעירות. לאמא יש אהבה מיוחדת לים. כבר בדרך לים היא הייתה מרגישה אותו. היא ידעה מראש לפי מצב השמיים אם הים יהיה גלי. תמיד רצינו כמובן ים שקט ורגוע שנוכל לשחות ללא הפרעה. הנסיעות שלנו לים היו מיוחדות. קמנו מוקדם בבוקר אמא רצתה להיות ראשונה בים לפני החום והשמש החזקה. כבר בשש בבוקר יצאנו מהבית לכיוון הים. בשבע וחצי, כפות רגלינו כבר דרכו בחול הרך והקר של הבוקר. ראשוני השחיינים הוותיקים של החבורה הקבועה כבר קיבלו את פנינו בדרכם חזרה. בוקר אחד אמא שאלה: שמתם לב שהחול עכשיו קר אבל כשנצעד חזרה לרכב החול יהיה רותח. כן בטח אמרתי. אז למה הוא קר? נו זה ברור עניתי, הוא התקרר בלילה והשמש עוד לא הספיקה לחמם אותו. מיד בחרנו נקודה בה נשב. פרשנו את השמיכה… וזהו מוכנים להיכנס למים. הים היום רגוע בדיוק כמו שאמא חזתה. נכנסו למים חמימים ונעימים. ואני זוכרת כיצד שאלה מטרידה קפצה לי פתאום לראש. המים חמים אבל החול קר. למה החול קר והמים חמים. הרי אם השמש רק עכשיו זרחה והחול לא הספיק להתחמם! מי הצליח לחמם את המים? בשלב ראשון נשארתי ללא תשובה. אבל זה גרם לי לחקור, לנסות לגלות עוד תופעות, להיות סקרנית לדעת.
הצטרפו לקבוצת הוואצאפ שלנו לילדים סקרנים וקבלו תכנים בלעדיים וניסויים שימשיכו לעורר בכם את הסקרנות
איך מחזירים את הסקרנות
סקרנות היא מילה גדולה, ומאוד משמעותית. כולנו רוצים להאמין שאנחנו סקרנים אבל בואו נודה על האמת הסקרנות כבר מזמן עזבה אותנו.
מחקרים מראים שסקרנות היא מרכיב חשוב והכרחי בלמידה. לדברי דיואי סקרנות אינטלקטואלית ומוטיבציה ללמידה יכולות בקלות להירמס ולהיות מדוכאות ע"י חשיבה קפואה ונוקשה שאין לערער עליה ולהרהר בה.
שלב ראשון בהחזרת הסקרנות: להכיר שאנחנו לא יודעים. לקבל את העובדה שאנחנו בורים. בלי קבלת הבורות שלנו ומודעות לעובדה שאנחנו לא יודעים, לא נשאל שאלות טובות שיעזרו לנו ללמוד דברים חדשים.
מדענים שלעתים קרובות נתפסים כאנשים עם כל התשובות, הם למעשה אלה שהכי מודעים למה שהם לא יודעים. מה שהם באמת טובים בו, זה לשאול שאלות.
סטיבן הוקינג העיד על עצמו " אני כמו ילד שמעולם לא בגר אני עדיין שואל איך? ולמה? ולפעמים אני מוצא תשובה"
שלב שני: לנסות להעלות תשובות אפשריות לשאלות שלנו. הכלי שיעזור לנו לעשות זאת, הוא הדמיון שלנו. הדמיון התפתח ככלי הישרדותי המאפשר לחזות מצבים אפשריים לפני שנתקל בהם. הדמיון מאפשר לנו לבנות דרכי התמודדות עתידיות ולחקור אותן לפני שנבחר את דרכנו קדימה. המפתח לשימוש בדמיון שלנו הוא פשוט לתת לו להשתולל - לתת לו להעלות כמה שיותר רעיונות לתשובות אפשריות לשאלות שלנו.
שלב שלישי: יכולת התקשורת שלנו - הדיבור הוא טכנולוגיה מדהימה שמאפשר לנו לחקות, להעתיק, ללמוד להעביר ידע ורעיונות מאחד לשני.
יתכן שחלק מהתשובות לשאלות שלנו כבר קימות במאגר הידע של אדם אחר. ברגע שנבין שכל כך הרבה מהדברים שמעניינים ומסקרנים אותנו כבר ידועים לאדם אחר, הפתרון הופך פשוט להפליא.
נמצא אנשים שקרובים אלינו, שאנחנו בוטחים בידע שלהם וברצון שלהם לחלוק אותו עימנו . נבקש מהם לשתף אותנו בידיעות שלהם. כך הסקרנות והרצון לדעת יקפיצו את היכולות שלנו ויקדמו אותנו לשאול, לחקור ולהצליח. וכמה נפלא יהיה אם הילדים שלנו יבחרו בנו ההורים כדמות לחיקוי, וירצו לשאוב מהידע והניסיון שלנו. חוויה זו תבנה קשר אמיץ וחזק של הורה ומדריך לחיים.
מה עושים?
אנחנו רוצים שילדינו יהיו לומדים מצליחים, ילדים שרוצים ללמוד ולהתפתח. הרי רוב חיינו הוא תהליך למידה שלא נגמר. הילדות מאופיינת בלמידה ממוסדת במסגרות מסודרות, אבל הלמידה לא מסתיימת אף פעם ובטח לא במאה הנוכחית בה החידושים הטכנולוגים משתנים במהירות. עובדה זו מצריכה מאיתנו ללמוד כל הזמן. אנחנו כהורים יכולים לעודד ללמידה. הרי לא נרצה שילדינו יישארו מאחור. יצירתיות וסקרנות הם אחד מנקודות המפתח ליצירת אדם לומד שמצליח לממש את הפוטנציאל הגלום בו. כדי לעודד סקרנות ושאלת שאלות יצרנו "בשיגעון המדעים" פעילות מעוררת סקרנות, בנינו סדרת ניסויים מדעיים פשוטים שתוכלו לעשות עם הילדים. בכל שבוע נשתף אתכם, כאן, בפעילות חדשה שתאפשר לנו להקפיץ את הידיעות שלנו ולגלות את הסקרנות שלנו ושל ילדינו מחדש. אשמח אם תשתפו אותי במחשבות ובניסיון שלכם בהתמודדות עם צמד המילים של כל הורה חושש ממנו "משעמם לי".
